בעיני כשמקבלים את ההחלטה צריך לחשוב על המחוייבות של המדינה לחיילים. כשהמדינה מגייסת אזרחים להגן עליה היא מתחייבת לעשות הכל כדי להציל אותם במידה וקורה להם משהו. שחרור מחבלים עלול לגרום לפעולות טרור, אבל אני חושבת שהדיון העקרוני הוא האם להיאבק על החיים של החייל או לא. אם לא מאשרים את העסקה המדינה אומרת לחיילים שהיא שולחת אותם לקרב, ואם יפלו בשבי היא תחזיר אותם אם משתלם לה, דבר שאני חושבת שמאוד בעייתי. בעיני על מחיר אפשר לדבר ולהתמקח כל עוד חושבים קודם על החיים של החיילים.
שי רשף
19.10.202017:23
אמנם למדינת ישראל יש אחריות להחזיר חייל שנפל בשבי ואף אינטרס אישי מאחר ואי החזרתו עלולה להצטייר באופנים שונים בעולם ולהביא להשלכות נוספות. עם זאת, מחיר שחרורו היה כבד מדי, השחרור יכול ליצור בעיות רבות בהמשך, כגון חזרתם של המחבלים המשוחררים הרבים לפעילות נגד ישראל ואף מיקום של המדינה בעמדה לא טובה במשא ומתן עתידי.
גאיה אריאלי
19.10.202017:20
במידה וצהל לא עושה את כל המאמצים על מנת להחזיר את חייליו ולהגן עליהם המוטיבציה לסכן את החיים שלך בשביל המדינה יורדת. אחד הדברים שהכי חשובים ללוחמים בכניסה למבצע צבאי זו האמונה שהמדינה עומדת מאחוריהם.
נילי ישראלוב
19.10.202017:19
על אף שאני מאמינה שלמדינה יש את האחריות כלפיי החיילים שהיא מגייסת בגיוס חובה ועליה להתפשר על מנת להשיב אותם בבטחה לביתם, בעסקת שליט מדובר בתקדים חסר פרופורציה שלפי דעתי לא היה צריך לאפשרו. אני מאמינה שניתן היה להגיע להסכם סביר יותר, בעיקר כי ההשלכות של פשרה כל כך לא רציונאלית נראות לי מרחיקות לכת. לתפיסתי, היה צורך בהחזרת שליט אך המאבק על המחיר היה צריך להיות משמעותי יותר ולא מונע משיקולים פוליטיים ולחץ ציבורי.
אופיר אלמגור
19.10.202017:19
טיעונים על כמות המחבלים מאבדים מהמשמעות כי הם מנתקים את הקונטקסט של השיח הציבורי באותה תקופה. המדינה לא יכלה לשים תג מחיר על החיים של החטוף – "עד 700 מחבלים אנחנו מוכנים לספוג, אבל מעבר לזה כבר לא". גם אם הייתה קיימת נוסחה שתגיד מה הכמות המקסימלית, לייצר שיח קר בנושא של חייל חטוף ייצור את אותו אפקט של הפקרות חיי הלוחמים ואי מיקום חיי הלוחמים בקצה כערך עליון לנגד צה"ל.
לדעתי, על אף המחיר הכבד של שחרור אלפי מחבלים, החזרת חייל חטוף נותנת ללוחמים את התחושה שהמדינה מאחוריהם. כך הלוחם בשטח ירגיש מחויבות לתת מעצמו יותר, ואף ימנע מצב ובו המוטיבציה לגיוס בקרב בני נוער תרד בעקבות אי החזרה של לוחם. הנזק המצטבר של ירידה במוטיבציה של המתגייסים לקרבי יהיה גדול יותר מן הנזק שיגרם בעקבות שחרור של אלף מחבלים שישתחררו תחת תנאים מגבילים.
שירה מטלון
19.10.202017:17
בעד העסקה: ברגע שחייל נחטף בזמן השירות שלו- יש למדינה מחויבות לעשות כל מה שניתן כדי להחזיר אותו. בעיקר אם הוא חי כמו במקרה כאן.
יסמין דה פיצ'וטו זמיר
19.10.202017:16
יש צדדים לכאן ולכאן- מצד אחד המחיר מאוד גבוה שמביאה לכך שחטיפת חיילים היא אכן פעולה ששווה לבצע עבור ארגוני טרור. מצד שני מדובר בצבא העם ובחיילים צעירים שנשלחו למשימה בידיעה שבכל מצב יעשה המאמץ הרב ביותר להחזיר אותם. אם הייתי צריכה לבחור הייתי אומרת בעד .
סתו אופיר
19.10.202017:15
המחבלים שנעצרו הם מסוכנים לחברה, ויש מסוכנות אמיתית בלשחרר אותם. בנוסף לחוסר מידתיות של שחרור חייל אחד על 1000 מחבלים והתקדים שזה יוצר. לעומת זאת, ערך מרכזי בישראל הוא שלא מפקירים חייל בשטח, וגם לערך זה יש חשיבות במוטיבציה של חיילים להתגייס לצבא ולשמור עלינו.
שיר ורטהיימר
19.10.202017:15
כאשר חייל יוצא למלחמה או מבצע, עליו לדעת שיעשו הכל כדי לשמור עליו ובעת הצורך שידאגו להחזרה שלו לביתו. העניין המורלי והביטחון שיש לחילים בדבר זה מאפשרת אמונה במערכת והליכה "עיוורת" שהינה קריטית לניצחון במלחמה.
תגובות אחרונות
בעיני כשמקבלים את ההחלטה צריך לחשוב על המחוייבות של המדינה לחיילים. כשהמדינה מגייסת אזרחים להגן עליה היא מתחייבת לעשות הכל כדי להציל אותם במידה וקורה להם משהו. שחרור מחבלים עלול לגרום לפעולות טרור, אבל אני חושבת שהדיון העקרוני הוא האם להיאבק על החיים של החייל או לא. אם לא מאשרים את העסקה המדינה אומרת לחיילים שהיא שולחת אותם לקרב, ואם יפלו בשבי היא תחזיר אותם אם משתלם לה, דבר שאני חושבת שמאוד בעייתי. בעיני על מחיר אפשר לדבר ולהתמקח כל עוד חושבים קודם על החיים של החיילים.
אמנם למדינת ישראל יש אחריות להחזיר חייל שנפל בשבי ואף אינטרס אישי מאחר ואי החזרתו עלולה להצטייר באופנים שונים בעולם ולהביא להשלכות נוספות. עם זאת, מחיר שחרורו היה כבד מדי, השחרור יכול ליצור בעיות רבות בהמשך, כגון חזרתם של המחבלים המשוחררים הרבים לפעילות נגד ישראל ואף מיקום של המדינה בעמדה לא טובה במשא ומתן עתידי.
במידה וצהל לא עושה את כל המאמצים על מנת להחזיר את חייליו ולהגן עליהם המוטיבציה לסכן את החיים שלך בשביל המדינה יורדת. אחד הדברים שהכי חשובים ללוחמים בכניסה למבצע צבאי זו האמונה שהמדינה עומדת מאחוריהם.
על אף שאני מאמינה שלמדינה יש את האחריות כלפיי החיילים שהיא מגייסת בגיוס חובה ועליה להתפשר על מנת להשיב אותם בבטחה לביתם, בעסקת שליט מדובר בתקדים חסר פרופורציה שלפי דעתי לא היה צריך לאפשרו. אני מאמינה שניתן היה להגיע להסכם סביר יותר, בעיקר כי ההשלכות של פשרה כל כך לא רציונאלית נראות לי מרחיקות לכת. לתפיסתי, היה צורך בהחזרת שליט אך המאבק על המחיר היה צריך להיות משמעותי יותר ולא מונע משיקולים פוליטיים ולחץ ציבורי.
לדעתי, על אף המחיר הכבד של שחרור אלפי מחבלים, החזרת חייל חטוף נותנת ללוחמים את התחושה שהמדינה מאחוריהם. כך הלוחם בשטח ירגיש מחויבות לתת מעצמו יותר, ואף ימנע מצב ובו המוטיבציה לגיוס בקרב בני נוער תרד בעקבות אי החזרה של לוחם. הנזק המצטבר של ירידה במוטיבציה של המתגייסים לקרבי יהיה גדול יותר מן הנזק שיגרם בעקבות שחרור של אלף מחבלים שישתחררו תחת תנאים מגבילים.
בעד העסקה: ברגע שחייל נחטף בזמן השירות שלו- יש למדינה מחויבות לעשות כל מה שניתן כדי להחזיר אותו. בעיקר אם הוא חי כמו במקרה כאן.
יש צדדים לכאן ולכאן- מצד אחד המחיר מאוד גבוה שמביאה לכך שחטיפת חיילים היא אכן פעולה ששווה לבצע עבור ארגוני טרור. מצד שני מדובר בצבא העם ובחיילים צעירים שנשלחו למשימה בידיעה שבכל מצב יעשה המאמץ הרב ביותר להחזיר אותם. אם הייתי צריכה לבחור הייתי אומרת בעד .
המחבלים שנעצרו הם מסוכנים לחברה, ויש מסוכנות אמיתית בלשחרר אותם. בנוסף לחוסר מידתיות של שחרור חייל אחד על 1000 מחבלים והתקדים שזה יוצר. לעומת זאת, ערך מרכזי בישראל הוא שלא מפקירים חייל בשטח, וגם לערך זה יש חשיבות במוטיבציה של חיילים להתגייס לצבא ולשמור עלינו.
כאשר חייל יוצא למלחמה או מבצע, עליו לדעת שיעשו הכל כדי לשמור עליו ובעת הצורך שידאגו להחזרה שלו לביתו. העניין המורלי והביטחון שיש לחילים בדבר זה מאפשרת אמונה במערכת והליכה "עיוורת" שהינה קריטית לניצחון במלחמה.
מקורות קשורים
דוגמה
ראש פורום קהלת
ועדת שמגר – ויקיפדיה
סטודנטים
אריה אביעד מילר
דור הלוי
אופיר אלמגור
הילי רוז דוד
דנה סיטון
אביב אקרמן
טלל בן לולו
לילי סידס
שיר ורטהיימר
סתו אופיר
יסמין דה פיצ'וטו זמיר
שירה מטלון
יואב ברמן
נילי ישראלוב
גאיה אריאלי
שי רשף
רעות סורקין