לדעתי, המדינה צריכה לפעול ולעשות את מרב המאמצים למען שחרור אזרחים וחיילים כאשר נפלו בשבי במהלך פעילות טרור או פעילות מבצעית. ראשית, לפני שניגשים לעסקה שבמסגרתה ישוחררו לחופשי מספר כזה או אחר של מחבלים, יש לבחון פעולות אחרות לשחרור החטוף כמו למשל פעילות מבצעית  (רק כשהסיכון לחיילים הוא מידתי ורק כשסיכויי ההצלחה גבוהים). במידה והסיכון גבוה מדי – יש לשקול עסקת חילופי שבויים אשר במסגרתה יוחזרו 500 מחבלים לכל היותר. לפי איך שאני רואה את זה- קיים קושי רב לנתק רגש במקרים שכאלו לכן המדינה צריכה לעשות ככל שביכולתה כדי להרים את רוחם של חייליה ואזרחיה ולהגן עליהם. עם זאת, 1000 הוא מספר לא מידתי ולכן יש לשים לב שלא יוצרים תקדים שיעודד את הטרוריסטים לנסות לחטוף בשנית. כמו כן, אם מדובר באזרח שמבחירה חצה את הגבול ועבר על החוק– יש לבחון החזרת מספר בודד של אסירים לא ביטחוניים או אסירים שמועד שחרורם קרוב כדי לשמור על לכידות בעם ועל תדמיתה של ישראל בעולם אך אין לבצע פעילות מבצעית או עסקה שכוללת החזרת מחבלים כי אפשרויות אלו מעמידות את חיילי ואזרחי ישראל בסיכון.

עמדתי האישית לגבי כל מקרה: ישראלי שנפל בשבי עקב פעילות טרור – מדינת ישראל אחראית לבטחון אזרחיה ותושביה, לכן האחריות המוטלת על המדינה היא גדולה יותר מאשר בשני המקרים השונים כיון שהשיראלי שנפל בשבי לא עשה זו במסגרת הצבא בה כל חייל מודע לסכנה שבשירות הצבאי וגם לא עשה זאת על סמך דעתו (בין אם הוא לוקה בנפשו או לא). אמון הציבור בבמדינה ובבטחון המדינה הוא במעלה ראשונה. לכן, על המדינה לעשות ככל הנדרש במידת השכל הישר וההגון כדי להחזיר מהשבי ישראלי שנחטף. האזרח שחצה את הגבול ביודעין ומרצונו- במקרה זה, האחריות מוטלת לא רק על המדינה כי אם גם על האזרח שהכיר בסכנה הגלומה בחציית הגבול. על אף שלאזרח מידה מסוימת של אחריות המדינה היא עדיין זו שצריכה לשאת את רוב משקל האחריות כיוון שעליה לדאוג כי חציית גבול וחטיפה של ישראלים לא תוכל להתקיים שכן אם היא תתקיים, מלבד הסכנה בחטיפה, קיים קלף מיקוח אצל מבצעי החטיפה שמסכן את המדינה מבחינת מדינית ואסטרטגית. ניתן להמשיל את זה להורה וילד שכן על אף שלילד רצון חופשי והוא מכיר לרוב את גבולות האסור והמותר עדיין להורה יש את האחריות הגדולה יותר למה שיקרה לו. גם במקרה זה על המדינה לעשות ככל שניתן כדי להחזיר את האזרח, יחד עם זאת, לא בכל מחיר. חייל שנשבה במהלך בפעילות מבצעית- אמנם חייל שמתגייס יודע שקיים סיכון לכך שייחטף במהלך שירותו אך הוא גם יודע שהמדינה עומדת מאחוריו והיחסים הם הדדיים. על מנת לא לשבור אמון זה בין החיילים, או המתגייסים בעתיד לבין המדינה יש לנצל הזדמנויות במשא ומתן כדי להשיב חיילים חטופים. החזרת חייל חטוף היא לא בכל מכיר אבל גם אם מדובר במחירים כבדים זה נדרש כיוון שלמדינה יש את הכוח להתמודד עם ההשלכות יותר מאשר הכוח להתמודד עם האבידות.  

לדעתי יש לפעול למען שחרור חייל שנפל בשבי במהלך שירותו ולמען אזרח שנפגע בפעילות טרור. הפעולה למען שחרורם חשובה מאוד שכן יש לשמור על רוח הלוחמים בידיעתם שלא מפקירים אותם וכן להבטיח את ביטחונם של אזרחי המדינה שומרי החוק. יחד עם זאת, לטעמי יש לכלול שיקולים נוספים בעת משא ומתן לשחרורם, שכן מחיר כבד מדי עלול לפגוע בביטחונה של המדינה ובהם אזרחיה וחייליה, פגיעה שיכולה לעלות בחיי אדם רבים ונוספים. באשר לארח אשר עבר על החוק וכתוצאה מכך נפל בשבי, ישנה מחויבות פחותה לפעול לשחרורו. לדעתי על האזרחים לקחת אחריות על מעשיהם ולכן מקרה זה אינו זהה למקרים הקודמים. יחד עם זאת גם כאן רצוי לנסות לפעול לשחרור אם ישנה אפשרות כזו במחיר שלא יציב את המדינה בפני סכנה גדולה יותר בעתיד

נרצה להפריד בין המקרים:

1. המדינה צריכה לפעול למען שחרור אזרחים וחיילים כאשר נפלו בשבי במהלך פעילות טרור או פעילות מבצעית. ראשית, יש לנסות להחזירם שלא במסגרת עסקת שבויים אלא באמצעות פעילות מבצעית כאשר הסיכון שכרוך בכך הוא מידתי ורק כאשר הסיכויים להצלחה גבוהים. במידה ולא ניתן לפעול כך, יש לשקול עסקת חילופי שבויים בדומה למסקנות ועדת שמגר – חייל/אזרח חי בתמורה למספר בודד של מחבלים ואילו גופה תמורת גופה. על המדינה לעשות את מרב המאמצים כדי להרים את רוחם של חייליה ואזרחיה שומרי החוק ולהגן עליהם- אך גם כאן, במחיר מידתי.

2. במקרה שמדובר באזרח שמבחירה ובדעה צלולה חצה את הגבול ועבר על החוק– לדעתנו אין מקום לשחרור 1000 מחבלים אלא ניתן לבחון החזרת מספר בודד של אסירים לא ביטחוניים או אסירים שמועד שחרורם קרוב. לדעתנו אין לבצע פעילות מבצעית או עסקה שכוללת החזרת מחבלים כי אפשרויות אלו מעמידות את חיילי ואזרחי ישראל בסיכון.

ישראל מספיק חזקה כדי להתמודד עם המחבלים שישוחררו, כלומר זהו סיכון מחושב

למדינה מחויבות להחזיר אזרחים וחיילים אשר נפלו בשבי

ההזדמנות להחזיר חייל/אזרח עשויה להיות חד פעמית וכדאי לנצל אותה

מבחינה הומניטרית יש לפעול לשחרור חייל/אזרח שכן סיכוי סביר שאינו מקבל טיפול ויחס ראוי

מוטיביציית החיילים לשרת בצבא נובעת גם מתוך ידיעתם שידאגו להם בעת הצורך ועל כן יש לפעול לשחרור חייל שנפל בשבי כדי לא לפגוע ברוח החיילים