חייל: רוב ההחלטה שלי נגד השחרור בתחילת הקורס התבססה על שאלת המחיר, אך לאחר קריאת המקורות שקראנו, אני לא בטוחה שמדינת ישראל אכן תשלם מחיר בחיי אדם בעד שחרור המחבלים. קראנו כי מעטים המחבלים אשר חוזרים למעגל הטרור, בנוסף, מעדות של בכירים בשב”כ נראה כי ישראל יכולה להתמודד מבחינה בטחונית עם שחרור המחבלים, ולכן ייתכן כי משקל המחיר בעל משקל נמוך יותר משחשבתי. ולכן, נטייתי כעת היא אכן לשחרר חייל חטוף, ולהחזירו לחיק משפחתו. אזרח: להגן על אזרחי המדינה זו אחת מהמטרות העיקריות של המדינה והצבא (אם לא העיקרית שבהן) לכן כישלון בכך ידרוש מאמצים מרובים להשבת האזרח החטוף ויש להשקיע אותם. לדעתי סוגיה זו, לעומת אחרות, הינה חד משמעית, וכי הטיעונים בעד גוברים על אלו שנגד. חוצה ביודעין: יש הבדל רחב בין מקרים שונים, מצד אחד איש צבא, מטיילים בסיני או אדם מעורער בנפשו, ולכן ההחלטה צריכה להתקבל בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה הנדון. אני חושבת שהגישה הכללית צריכה להיות רמת המודעות של האדם בעת ביצוע מעשיו, בנוסף לשכלול אינטרס המדינה בהחלטה עם לשחרורו (כמו במקרה של אלחנן טננבאום). שחרור אזרח שחצה ביודעין צריך להיות בעל נסיבות מיוחדות מאוד. בנוסף, רעיון מעניין שעלה מאחת הקבוצות, שאני מסכימה איתו, הוא ענישה. גם במידה ומחליטים לשחרר את האדם שחצה ביודעין, ייתכן כי כדאי להחיל עליו ענישה כך שתמנע מהמקרה מלהפוך תקדים לאזרחים אחרים. ענישה כדוגמת מאסר במדינה על סעיף של פגיעה במדינה או קנס כלכלי אשר יכסה ולו חלקית את ההוצאות שנדרשו על מנת לשחרורו.
חייל חטוף- בתחילת הדיון הנימוק שעלה בראשי הוא שיש לההחזיר חייל חטוף כדי לא לפגוע במורל העתידי של חיילי צהל. לאחר התעמקות במקורות והדיון הקבוצתי שלנו לנימוק זה הצטרפו יכולת המודיעין של צהל (שיכול לאתר ולטפל באותם מחבלים) והמספר המועט של המחבלים שחוזרים למעגל הטרור (נאמר באחד המקורות שקראנו) כל אלו מבססים את הדעה שלמרות שהמחיר הוא כבד ויכול ליצור תקדימים להמשך מדינת ישראל מספיק חזקה ועליה לדאוג לחיילה בעקבות הסכם הדדי בין הצדדים. אזרח שנפל בשבי במהלך פעילות טרור- תפקידו של צהל בשליחותה של המדינה הוא להגן על האזרחים שלה, ולכן במצב בו אזרח נפל בשבי בפעילות טרור על המדינה לדאוג לשחררו גם אם מדובר במחירים שנחשבים כבדים. אזרח שחצה גבול מרצונו- כפי שכבר הסברנו בדיון הכללי ישנם מקרים רבים ומגוונים. אך בהסתכלות הכללתית מבלי לבחון כל מקרה לגופו אני חושבת שמכיוון שהמעשה נעשה ביוזמת האזרח היה עליו לשקול את הסיכון הכרוך בכך ואם בכל זאת הוא החליט להיכנס עליו לשאת בעול מעשיו. בנוסף אחת הקבוצות נתנה נימוק נוסף שמחזק את דעתי, שיחרור של אזרח שעבר מרצונו יכולה לקבוע תקדימים שבהם אזרחים שטובת המדינה לא עומדת בראש מעייניהם, יחצו את הגבול ויכפו על המדינה לשחרר בעבורם מחבלים או לשלם כסף רב ובכך לפגוע באופן קשה במדינה.
כן, יש מחויבות הדדית בין החיילים למדינה שעומדת לשעת מבחן בעת חטיפת חייל וצריך למלא אותה. עם זאת, קשה להתעלם מהסכנות הביטחוניות העתידיות.
ישראלי שנפל בשבי עקב פעילות טרור
יש לשחרר מחבלים תמורת ישראלי שנפל בשבי, לדוגמא ישראלי שנחטף דרך מנהרת טרור. חיילים משרתים במטרה להגן על האזרחים, וכך גם המדינה צריכה לנהוג לדעתנו.
אזרח שחצה את הגבול ביודעין ומרצונו
לא, אך במידה והמצב יתאפשר, אך לא כראשון בסדר העדיפויות יש לשחרר אותו, ללא משא ומתן. אך יש לוודא כי שחרורו לא יצור תקדים לאנשים נוספים, אלא שחרור נקודתי.
Last Posts
כן, יש מחויבות הדדית בין החיילים למדינה שעומדת לשעת מבחן בעת חטיפת חייל וצריך למלא אותה. עם זאת, קשה להתעלם מהסכנות הביטחוניות העתידיות.
יש לשחרר מחבלים תמורת ישראלי שנפל בשבי, לדוגמא ישראלי שנחטף דרך מנהרת טרור. חיילים משרתים במטרה להגן על האזרחים, וכך גם המדינה צריכה לנהוג לדעתנו.
לא, אך במידה והמצב יתאפשר, אך לא כראשון בסדר העדיפויות יש לשחרר אותו, ללא משא ומתן. אך יש לוודא כי שחרורו לא יצור תקדים לאנשים נוספים, אלא שחרור נקודתי.
Last Sources
המתווך בעסקת שליט: “הלוואי והיו נוהגים כך לגבי רון ארד”
עמדת ראשי השב”כ לשעבר
טיעונים בעד שחרור מחבלים תמורת גלעד שליט
מחיר הדמים של עסקת שליט
מחיר הדמים של עסקת שליט
Participants
שיר ורטהיימר
סתו אופיר
אסף דלטיצקי