בעד: 1. מיסוי הון, ירושה ועיזבון יכול להוריד את מדד ג'יני ולקדם את השיוויון בין העשירים לעניים במדינה. יצירת שוויון הזדמנויות במקום לקבע את אי-השוויון 2. האוכלוסיה שתשלם את המיסים האלו יכולה לעמוד בסכום המס, זה לא יפגע באיכות החיים שלהם משמעותית או בכלל 3. בתקופות של משברים כלכליים וכשאין צמיחה של המשק מיסים כאלו יכולים לעורר את קופת המדינה 4. כיום הפער בין העניים לעשירים גדול בצורה משמעותית ממה שהיה לפני 50 שנה. מבחינה מוסרית העשירים צריכים לעזור לצמצם את הפער הזה. 5. העושר של השכבות העליונות במדינה גורם לכוח פוליטי עצום שלהם – זוהי פגיעה בדמוקרטיה ובשוויון ערך האדם 6. עדיף למסות את ההון של אדם מאשר את הכנסתו, מהלך כזה יכול לעזור להוריד את מס ההכנסה במדינה ולקדם את השוויון, להקל על מעמד הביניים 7. על פי משאלי עם, נראה שיש תמיכה ציבורית בקיום מיסים כאלו נגד: 1. העלאת מיסים גורמת פעמים רבות להעלמות מס וכפועל יוצא מזה נכנס פחות כסף לקופת המדינה, בניגוד לכוונה של המיסוי. 2. מיסי עושר עלולים לגרום לירידה של העשירים מהארץ וכתוצאה מכך, קופת המדינה תיפגע משמעותית 3. הכסף מהמיסים יכול לשמש לדברים שלא בהכרח יקדמו את הורדת אי-השוויון במשק 4. מס כזה יכול לפגוע במוטיבציה של אנשים לעבוד קשה ולהרוויח כסף, זה יכול לפגוע בחדשנות במדינה, במוסר העבודה של האזרחים, להתנהל כלכלית בצורה נכונה, חוקית ומוסרית… 5. מיסוי כפול – מיסי עיזבון וירושה הם כסף שכבר שולם עבורו מס הכנסה ומיסים נוספים ולכן אין סיבה לשלם עליו מס נוסף 6. בעיה אתית במיסי ירושה ועיזבון – אדם עבד כל חייו כדי לכלכל את עצמו ולדאוג לילדיו, יש מקום לתת לו זכות להוריש את נכסיו. 7. ניתן לעקוף מס ירושה ועיזבון על ידי נתינת מתנות לילדים בשלב שלא יצטרכו לשלם עליו מס כזה, ניתן למצוא דרכים יצירתיות נוספות לעקוף את המיסים האלו, בעיקר כשיש הרבה כסף לייעוץ משפטי ופיננסי. 8. יש מקום להגביל את היכולת של המדינה להתערב בעניינים כאלו, זכותו של אדם לעבוד ולפרנס את עצמו כל עוד הוא עושה את זה בצורה לגיטימית וחוקית.
שיקול בעד מיסוי – משבר הקורונה החריף את אי השוויון בישראל וגם בעולם- הונם של המיליארדרים העולמיים הגיע בתקופת הקורונה לשיא, וזאת בזמן שמיליארדי בני אדם נהיו עניים. מכאן יתכן שדווקא בתקופה זו הטלת מסים גדולים יותר על העשירים נדרשת על מנת לצמצם את אי השוויון.
סתו אופיר
16.11.202017:28
נגד
אתה לא לוקח את הכסף ובזה זה נגמר. אתה מייצר מערכת תמריצים שמענישה הצלחה. אנשים יעברו למדינות אחרות שמכבדות את זכויות הקניין. אף אחד לא ירצה לייצר, ליזום ולהרוויח, כי מי שמרוויח מיד הופך להיות אויב העם".(הכלכלן גלעד אלפר)\
ההגדרה תוביל לפיזור ההון העצמי בין מקורבים (לקנות בית לחבר כדי שההון העצמי שלי ירד). בזבוז הון לכל עבר ולא השקעה בכלכלה (בורסה לדגומה וחברות ישראליות) תוביל לפגיעה בכלכלת המדינה
לא עבד במדינות אחרות בעולם לדוגמא נכשל בצרפת
ישנם דוג' רבות של ישראלים שהתחילו את הקרירה שלהם בלי הון גבוה ובזכות יצירתיות, שאיפה למצוינות ושאפתנות הגיעו לשגשוג והצלחה. (לדוג' רמי לוי). אני לא חושב שנכון לקחת אקסטרה מס מאותם אנשים פורצי דרך בתחומם.
בעד
מצמצם את הפערים הכלכליים- ברגע שנלקחים מיסי עושר מהאלפיון העליון, הכספים מיועדים לתמיכה באוכלוסיות מוחלשות ומצטמצמים פערים.
פיצוי על מס שלא נגבה בעבר- תכנוני מס יצירתיים מאפשרים לייצר פרצות בפקודת המס ובכך אנשי האלפיון העליון מתחמקים מתשלום מיסים. לפיכך, מיסי ירושה אינם כפל מס אלא מעין פיצוי על מס שהיה צריך להיגבות ממילא.
קבלת הטבות- על מנת שישתלם לבעלי ההון להשקיע בחברות ועסקים פנים ארציים, ישנן הקלות מס שהמדינה מאפשרת לקנייה של שטחים או השקעה בתוצרת פנים. לכן, כשנלקח מס ירושה מדובר במעין איזון של המערכת.
בעשור האחרון נולדה תנועה חדשה בקרב עשירי העולם, ובעיקר עשירי ארה"ב – תנועה התומכת בגלוי במס ירושה. אנשי עסקים מוכרים, אילי-הון ומיליארדרים הבהירו כי אין סיבה שהילדים שלהם יירשו הון-עתק ולא ישלמו על כך מס, וכי "לא יקרה כלום לילדים, אם יהיו להם כמה עשרות מיליונים פחות".
מתוך האתר DEBATE: טיעונים בעד ביטול המיסוי על נכסים- – מדובר בחמדנות של הממשלה מכיוון שישנם מספיק מסים אחרים המוטלים על האזרחים. – כבר שולם על הכסף הזה מס- מס הכנסה. מדובר במיסוי כפול. – מענישים בצורה לא פרופורציונלית את הנפטר על כך שהתנהל עם כספו והשקעותיו בצורה נכונה. – ללא קשר לרמת ההכנסה, רוב האמריקאים חיים מהיד לפה, מתנהלים בצורה כזו שקונים המון דברים שהם לא צריכים, ולא חוסכים או משקיעים את הכסף. מי שכן מתנהל נכון- לא נהנה מרוויחיו וכספו הולך לממשלה. – לא מוסרי ועלול להכניס אזרחי פשוטים עם עסקים קטנים לצרות- העובדה שיצטרכו לשלם מסים על כספים שקיבלו בירושה מקרוביהם. נגד הביטול – אנחנו צריכים מסים על מנת לשפר דרכים, החזר חובות ועוד. זה הכרחי
מתוך הסרטון who pays the the lowest taxes in the US? ההסתכלות על מס הכנסה בלבד נונתנ תמונה חלקית לגבי המיסוי שמוטל העל האזרחים. אם מצרפים את כל המיסים השונים שמטילים על האזרחים נראה שגם העשירים וגם העניים משלמים כמעט אותו דבר. https://www.vox.com/videos/2019/12/20/21028676/tax-poor-rich-data-video
מס פרוגרסיבי על הכנסות מעלה את המוטיבציה לעבוד בשחור ובנוסף מעודד את העשירים לאמץ מדיניות תכנוני מס אגרסיבית ולפצל רווחים. הטענה המרכזית נגד זה היא שהיא מייצרת עוד יותר עיוות ביחס לחוסר התערבות
בנוסף הטבה עם העשירים מעודדת השקעות שבתורן מעודדות האצה של המשק.
הילי רוז דוד
16.11.202017:03
מדד גי'ני הוא מדד לאי השוויון הקיים בחלוקת ההכנסות. מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, כשמקדם אפס פירושו שוויון מושלם, שלכולם אותה הכנסה; ואילו מקדם 1 פירושו אי-שוויון מוחלט (שאצל אדם אחד מצויה כל ההכנסה כאשר לכל השאר אין כלל הכנסה). ישראל מדורגת במדד הג'יני מעל הממוצע במדינות ה-OECD ואי השוויון הולך ומחריף עם השנים. לפיכך, בכדי לצמצם את הפערים יש להטיל מיסי עושר מאסיביים.
דור הלוי
16.11.202017:01
בנוסע למס ירושה- קביעת רף של מס ירושה יגרום לחלוקת ירושה "שוויונית" ולא בהתאם לרצון המוריש. יש חשש שמיוסי הון יעודד את האפליון העליון לבצע תכנוני מס אגרסיביים לרבות הוצאת השקעות מישראל למקלט מס שונים. מיסוי הון עלול ליצור תחושה של "רדיפת עשירים" מיסוי הון יתרום בצמצום פערים חברתיים כלכליים. כיום, כוח כלכלי מתרגם לכוח פוליטי ומיסוי יכול לתרום לשווין המערך הפוליטי ומניעה של קבלת החלטות מבוססות כלכת עשירים.
אריה אביעד מילר
16.11.202016:58
על פי הסרטון "ראש פורום קהלת" – כבר כיום ישנו מיסוי גבוה מאוד של העשירון העליון, כולל מיסים על רווחי הון בנוסף למס הכנסה שגובה אחוז נכבד מאוד מהרווחים. מס הון זה הוא מהגבוהים שבמדינות הOECD. בנוסף צריך לקחת בחשבון שאנשים מגיבים לתמריצים – כלומר אם נמסה בצורה כבדה מאוד את רווחיהם של העשירים זה יוביל לתגובות מנע כמו למשל בריחת מוחות מהמדינה או חלוקת כספים לבני משפחה על מנת להפחית מגובה ההכנסה וכתוצאה מכך להפחית מגובה המיסוי. צריך להתייחס לעבודות ושיקולים אלה כאשר בוחנים הוספת מס עושר במדינת ישראל.
תגובות אחרונות
https://www.davar1.co.il/252989/
שיקול בעד מיסוי – משבר הקורונה החריף את אי השוויון בישראל וגם בעולם- הונם של המיליארדרים העולמיים הגיע בתקופת הקורונה לשיא, וזאת בזמן שמיליארדי בני אדם נהיו עניים. מכאן יתכן שדווקא בתקופה זו הטלת מסים גדולים יותר על העשירים נדרשת על מנת לצמצם את אי השוויון.
בעד
מס פרוגרסיבי על הכנסות מעלה את המוטיבציה לעבוד בשחור ובנוסף מעודד את העשירים לאמץ מדיניות תכנוני מס אגרסיבית ולפצל רווחים. הטענה המרכזית נגד זה היא שהיא מייצרת עוד יותר עיוות ביחס לחוסר התערבות
בנוסף הטבה עם העשירים מעודדת השקעות שבתורן מעודדות האצה של המשק.
מדד גי'ני הוא מדד לאי השוויון הקיים בחלוקת ההכנסות. מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, כשמקדם אפס פירושו שוויון מושלם, שלכולם אותה הכנסה; ואילו מקדם 1 פירושו אי-שוויון מוחלט (שאצל אדם אחד מצויה כל ההכנסה כאשר לכל השאר אין כלל הכנסה). ישראל מדורגת במדד הג'יני מעל הממוצע במדינות ה-OECD ואי השוויון הולך ומחריף עם השנים. לפיכך, בכדי לצמצם את הפערים יש להטיל מיסי עושר מאסיביים.
בנוסע למס ירושה- קביעת רף של מס ירושה יגרום לחלוקת ירושה "שוויונית" ולא בהתאם לרצון המוריש. יש חשש שמיוסי הון יעודד את האפליון העליון לבצע תכנוני מס אגרסיביים לרבות הוצאת השקעות מישראל למקלט מס שונים. מיסוי הון עלול ליצור תחושה של "רדיפת עשירים" מיסוי הון יתרום בצמצום פערים חברתיים כלכליים. כיום, כוח כלכלי מתרגם לכוח פוליטי ומיסוי יכול לתרום לשווין המערך הפוליטי ומניעה של קבלת החלטות מבוססות כלכת עשירים.
על פי הסרטון "ראש פורום קהלת" – כבר כיום ישנו מיסוי גבוה מאוד של העשירון העליון, כולל מיסים על רווחי הון בנוסף למס הכנסה שגובה אחוז נכבד מאוד מהרווחים. מס הון זה הוא מהגבוהים שבמדינות הOECD. בנוסף צריך לקחת בחשבון שאנשים מגיבים לתמריצים – כלומר אם נמסה בצורה כבדה מאוד את רווחיהם של העשירים זה יוביל לתגובות מנע כמו למשל בריחת מוחות מהמדינה או חלוקת כספים לבני משפחה על מנת להפחית מגובה ההכנסה וכתוצאה מכך להפחית מגובה המיסוי. צריך להתייחס לעבודות ושיקולים אלה כאשר בוחנים הוספת מס עושר במדינת ישראל.
מקורות קשורים
מדד ג'יני
ראש פורום קהלת
דיון ציבורי על מס הון (באנגלית
סטודנטים
אופיר אלמגור
שירה מטלון
שיר ורטהיימר
סתו אופיר
אסף דלטיצקי
טלל בן לולו
דור הלוי
דנה סיטון
אריה אביעד מילר
גאיה אריאלי
שי רשף
יסמין דה פיצ'וטו זמיר
הילי רוז דוד
לילי סידס
שחר גומל
נילי ישראלוב
אביב אקרמן