עמדה קבוצתית מס הון:  באופן כללי אנחנו בעד קיום מס הון החל מסכום מסוים (אלפיון עליון). העמדה שלנו התגבשה סביב שני שיקולים מרכזיים – הראשון הוא השיקול המעשי – המס לא יפגע ברווחתם ובאיכות חייהם של האוכלוסיה שתשלם אותו. השיקול השני הוא שיקול מוסרי – לטעמנו הפערים בחברה כיום גדולים מדי ועל המדינה לעשות מאמצים לצמצמם ולקדם את השוויון. השיקול המרכזי נגד קיום המס היה זכותו של אדם להרוויח כסף ולחופש בנושא הזה, לדעתנו זכות זו אינה נפגעת בצורה משמעותית והמס צפוי להועיל רבות למדינה ולהכניס כסף רבל לקופתה. חשיבות החופש של אדם להרוויח כסך בצורה לגיטימית וחוקית ולעשות בו כרצונו עומדת לנגד עינינו ולכן חשבנו לקדם מתווה בו לאוכלוסיה שצפויה לשלם את המס תהיה אפשרות לתרום ביוזמתם חלק מהכסף לטובת פעילות פילנטרופית שמטרתה לקדם את השוויון במדינה ולהכיר בכספי התרומה כך שיקוזזו מסכום המס השנתי. כך נוכל להבטיח שהכסף יוביל לקידום המטרה שלשמה הוא נועד. מס ירושה / עיזבון: באופן כללי אנחנו נגד מיסים אלו, בעיקר בשילוב עם קיום מס הון. ישנם שני שיקולים מכריעים לדעתנו שהובילו אותנו לחשיבה זו. הראשון הוא זכותו של אדם להוריש את כספו למי שיבחר. התא המשפחתי צריך להיתפס לדעתנו כישות אחת ואין להפריד הורה מילדיו או בעל מאשתו בכל הקשור להון שנצבר. השיקול השני הוא כפל המיסים – אם במדינה נהוג מס הון הרי שבכל שנה גם ככה הכסף מוכר לצרכי מס ולכן אין סיבה לשלם גם על "החלפת הבעלות".

בעד: מוסרי/ערכי 1. מיסוי הון, ירושה ועיזבון יכול להוריד את מדד ג'יני ולקדם את השיוויון בין העשירים לעניים במדינה. יצירת שוויון הזדמנויות במקום לקבע את אי-השוויון 2. כיום הפער בין העניים לעשירים גדול בצורה משמעותית ממה שהיה לפני 50 שנה. מבחינה מוסרית העשירים צריכים לעזור לצמצם את הפער הזה. 3. העושר של השכבות העליונות במדינה גורם לכוח פוליטי עצום שלהם – זוהי פגיעה בדמוקרטיה ובשוויון ערך האדם 4. על פי משאלי עם, נראה שיש תמיכה ציבורית בקיום מיסים כאלו 5. אין לחשוש מכך שמיסי העושר יגרמו לעזיבה של בעלי הון מכיוון שבישראל ערכי הציונות ואהבת הארץ משמעותיים מאוד ומניעים אנשים להצליח דווקא כאן 6. ניתן להשתמש בכספי המיסים לטובת קידום השכבות הנמוכות בחברה והקטנת אי השוויון עוד יותר מעשי 1. האוכלוסיה שתשלם את המיסים האלו יכולה לעמוד בסכום המס, זה לא יפגע באיכות החיים שלהם משמעותית או בכלל כלכלי 1. בתקופות של משברים כלכליים וכשאין צמיחה של המשק מיסים כאלו יכולים לעורר את קופת המדינה 2. עדיף למסות את ההון של אדם מאשר את הכנסתו, מהלך כזה יכול לעזור להוריד את מס ההכנסה במדינה ולקדם את השוויון, להקל על מעמד הביניים ולהגדיל את ההכנסה הפנויה של השכבות האמצעיות בחברה נגד: מוסרי/ערכי 1. הכסף מהמיסים יכול לשמש לדברים שלא בהכרח יקדמו את הורדת אי-השוויון במשק 2. מס כזה יכול לפגוע במוטיבציה של אנשים לעבוד קשה ולהרוויח כסף, זה יכול לפגוע בחדשנות במדינה, במוסר העבודה של האזרחים, להתנהל כלכלית בצורה נכונה, חוקית ומוסרית… 3. מיסוי כפול – מיסי עיזבון וירושה הם כסף שכבר שולם עבורו מס הכנסה ומיסים נוספים ולכן אין סיבה לשלם עליו מס נוסף 4. בעיה אתית במיסי ירושה ועיזבון – אדם עבד כל חייו כדי לכלכל את עצמו ולדאוג לילדיו, יש מקום לתת לו זכות להוריש את נכסיו. 5. יש מקום להגביל את היכולת של המדינה להתערב בעניינים כאלו, זכותו של אדם לעבוד ולפרנס את עצמו כל עוד הוא עושה את זה בצורה לגיטימית וחוקית.   כלכלי 1. העלאת מיסים גורמת פעמים רבות להעלמות מס וכפועל יוצא מזה נכנס פחות כסף לקופת המדינה, בניגוד לכוונה של המיסוי. 2. מיסי עושר עלולים לגרום לירידה של העשירים מהארץ וכתוצאה מכך, קופת המדינה תיפגע משמעותית 3. מס כזה יכול לפגוע במוטיבציה של אנשים לעבוד קשה ולהרוויח כסף, זה יכול לפגוע בחדשנות במדינה, במוסר העבודה של האזרחים, להתנהל כלכלית בצורה נכונה, חוקית ומוסרית… 4. ניתן לעקוף מס ירושה ועיזבון על ידי נתינת מתנות לילדים בשלב שלא יצטרכו לשלם עליו מס כזה, ניתן למצוא דרכים יצירתיות נוספות לעקוף את המיסים האלו, בעיקר כשיש הרבה כסף לייעוץ משפטי ופיננסי.