1. אתה לא לוקח את הכסף ובזה זה נגמר. אתה מייצר מערכת תמריצים שמענישה הצלחה. אנשים יעברו למדינות אחרות שמכבדות את זכויות הקניין. אף אחד לא ירצה לייצר, ליזום ולהרוויח, כי מי שמרוויח מיד הופך להיות אויב העם".(הכלכלן גלעד אלפר)
2. ישנם דוג' רבות של ישראלים שהתחילו את הקריירה שלהם בלי הון גבוה ובזכות יצירתיות, שאיפה למצוינות ושאפתנות הגיעו לשגשוג והצלחה. (לדוג' רמי לוי). אני לא חושב שנכון לקחת אקסטרה מס מאותם אנשים פורצי דרך בתחומם.

פגיעה אישית בעשירים-

1. מיסוי הון עלול ליצור תחושה של "רדיפת עשירים"
2. יש חשש מיסוי הון יעודד את האלפיון העליון לבצע תכנוני מס אגרסיביים לרבות הוצאת השקעות מישראל למקלט מס שונים.

פגיעה בכלכלה

1. ההגדרה תוביל לפיזור ההון העצמי בין מקורבים (לקנות בית לחבר כדי שההון העצמי שלי ירד). בזבוז הון במקום השקעה בכלכלה (בורסה לדגומה וחברות ישראליות) בריחת מוחות שבתורן יובילו לפגיעה בכלכלת המדינה.
2. מס פרוגרסיבי על הכנסות מעלה את המוטיבציה לעבוד בשחור ובנוסף מעודד את העשירים לאמץ מדיניות תכנוני מס אגרסיבית ולפצל רווחים מה שיגרום לפגיעה מצטברת על הכלכלה.
3. מיסי עושר מייצרים עוד יותר עיוות ביחס לחוסר התערבות. בנוסף הטבה מסוימת עם העשירים מעודדת השקעות שבתורן מעודדות האצה של המשק.

זכויות הקניין הפרטי

1. – מדובר בחמדנות של הממשלה מכיוון שישנם מספיק מסים אחרים המוטלים על האזרחים.
2. – כבר שולם על הכסף הזה מס- מס הכנסה. מדובר במיסוי כפול.
3. – מענישים בצורה לא פרופורציונלית את הנפטר על כך שהתנהל עם כספו והשקעותיו בצורה נכונה.   – ללא קשר לרמת ההכנסה, רוב האמריקאים חיים מהיד לפה, מתנהלים בצורה כזו שקונים המון דברים שהם לא צריכים, ולא חוסכים או משקיעים את הכסף. מי שכן מתנהל נכון- לא נהנה מרוויחיו וכספו הולך לממשלה.
4. לא מוסרי ועלול להכניס אזרחי פשוטים עם עסקים קטנים לצרות- העובדה שיצטרכו לשלם מסים על כספים שקיבלו בירושה מקרוביהם.

 בעד  מדיניות רווחה 

1. מצמצם את הפערים הכלכליים- ברגע שנלקחים מיסי עושר מהאלפיון העליון, הכספים מיועדים לתמיכה באוכלוסיות מוחלשות ומצטמצמים פערים.
2. אנחנו צריכים מסים על מנת לשפר דרכים, החזר חובות ועוד. זה הכרחי

שוויון הזדמנויות

1. מדד גי'ני הוא מדד לאי השוויון הקיים בחלוקת ההכנסות. מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, כשמקדם אפס פירושו שוויון מושלם, שלכולם אותה הכנסה; ואילו מקדם 1 פירושו אי-שוויון מוחלט (שאצל אדם אחד מצויה כל ההכנסה כאשר לכל השאר אין כלל הכנסה). ישראל מדורגת במדד הג'יני מעל הממוצע במדינות ה-OECD ואי השוויון הולך ומחריף עם השנים. לפיכך, בכדי לצמצם את הפערים יש להטיל מיסי עושר מאסיביים.
2. כיום, כוח כלכלי מתרגם לכוח פוליטי ומיסוי יכול לתרום לשווין המערך הפוליטי ומניעה של קבלת החלטות מבוססות כלכלת עשירים.
3. שיקול בעד מיסוי – משבר הקורונה החריף את אי השוויון בישראל וגם בעולם- הונם של המיליארדרים העולמיים הגיע בתקופת הקורונה לשיא, וזאת בזמן שמיליארדי בני אדם נהיו עניים.מכאן יתכן שדווקא בתקופה זו הטלת מסים גדולים יותר על העשירים נדרשת על מנת לצמצם את אי השוויון.

איזון המערכת הכלכלית

1. קבלת הטבות- על מנת שישתלם לבעלי ההון להשקיע בחברות ועסקים פנים ארציים, ישנן הקלות מס שהמדינה מאפשרת לקנייה של שטחים או השקעה בתוצרת פנים. לכן, כשנלקח מס ירושה מדובר במעין איזון של המערכת.
2. פיצוי על מס שלא נגבה בעבר- תכנוני מס יצירתיים מאפשרים לייצר פרצות בפקודת המס ובכך אנשי האלפיון העליון מתחמקים מתשלום מיסים. לפיכך, מיסי ירושה אינם כפל מס אלא מעין פיצוי על מס שהיה צריך להיגבות ממילא.

שיקולים אישיים

1. בעשור האחרון נולדה תנועה חדשה בקרב עשירי העולם, ובעיקר עשירי ארה"ב – תנועה התומכת בגלוי במס ירושה. אנשי עסקים מוכרים, אילי-הון ומיליארדרים הבהירו כי אין סיבה שהילדים שלהם יירשו הון-עתק ולא ישלמו על כך מס, וכי "לא יקרה כלום לילדים, אם יהיו להם כמה עשרות מיליונים פחות".