מס עיזבון ומס הון | עמוד דיון
תקציר
הדיון המורחב
לחצו על תגובה ונמקו את הצבעתכם
לחצו על תגובה ונמקו את הצבעתכם
לחצו על תגובה ונמקו את הצבעתכם
לחצו על תגובה ונמקו את הצבעתכם
-
x
אני חושבת שזה צריך להיות משהו שדומה למס הכנסה. לא בהכרח אחוז מסויים כמו המדרגות של המס של המשכורות – עד סכום מסויים לקחת אחוז מסויים, במדרגה הבאה יותר אחוזים וכך הלאה.
אם המטרה היא באמת למתן את הקיצוניות של המעמדות ולוודא שאין לנו אנשים עניים מאוד ואנשים עשירים מאוד, צריך לוודא שיש פה משהו שהוא קצת יותר הגיוני – לוקחים יותר למי שמרוויח יותר, לוקחים פחות למי שמקבל פחות. אם לא ניקח מס ירושה העשירים ביותר ימשיכו להעביר את ירושות עצומות ולהפוך ליותר ויותר עשירים כשאנשים עם פחות אמצעים כנראה לא יצליחו להעביר הרבה וזה יגרום לכך שעשירים הופכים עשירים יותר ועניים הופכים עניים יותר ויש יותר מצבי קיצון.
זו כמובן הדעה הלא מקצועית לחלוטין שלי. ללא הבנה בכללה או בדמוגרפיה או בשום דבר רלוונטי.
תגובות אחרונות
בעיניי מיסוי על ירושה הוא אקט לא צודק של מיסוי כפול- כסף שכבר נלקח ממנו מס הכנסה כחוק, ממוסה שוב כשהאדם נפטר ומתמרץ אנשים לא לחסוך. כשקובע במדיניות ממסה ירושה, הוא מעניש את האדם שחסך כסף, שקיבל החלטות רציונאליות ותיכנן את עתידו ואת עתיד ילדיו, ומייטיב עם האדם הנהנתן שצורך הכל בהווה ולא חושב על העתיד. מיסוי על ירושה מתמרץ אנשים לצרוך ולסיים את החיים ללא עודף, break even. ניתן למסות ירושה ועיזבון, אך בעיניי על מס זה להיות קטן ולא משמעותי. מס גבוה יגרור עקיפה של המס, ירידה מהארץ והחבאת הון.
בעיניי, ירושה מהווה פיצוי כספי בעל ערך רגשי עבור האבל שאין למדינה זכות לקחת ממנו חלק קטן כגדול. ברוב המקרים של קבלת ירושה סביר להניח שהנפטר הוא מדרגה ראשונה, לכן העצב והכאב הנפשי הוא אברסיבי במיוחד עבור האבל. ירושה (במקרים בה קיימת) מהווה פיצוי רגשי , מעין מתנת פרידה מהנפטר עבור האבל בלכתו מן העולם הזה. התערבות המדינה באירוע אישי כשכזה בצורה של גזירת קופון מבטלת את הפיצוי הרגשי ומעבירה את המתנה למישור בירוקרטי מדיני.
לדעתי, מיסוי מהווה מקור הכנסה קריטי והכרחי לקופת המדינה. לכן, במקרה בו אדם מאבד קרוב משפחה, אין לקחת לו מיסים כיוון שהמקרה מאוד מורכב ואישי וייתכן כי ההון, גם אם הוא קטן וגם אם הוא גדול, יהיה ההבדל המשמעותי להמשך חייו של מי שיירש את נכסיו. עם זאת, במקרה של האלפיון העליון, הגיוני להניח שההון שיירש האדם לא ישנה באופן משמעותי את המשך חייו מבחינת אורח חיים וכבוד ומחייה בסיסית, ועל כן ניתן לקחת מיסוי במקרים אלה שלא יזיקו לרווחתם של האבלים אך כן יכניסו סכומי כסף משמעותיים לקופת המדינה.
מס ירושה מתמרץ אנשים לצרוך ולסיים את החיים ללא עודף, break even. כשקובע במדיניות מנסה ירושה, הוא מעניש את האדם שחסך, שקיבל החלטות רציונאליות וחשב על העתיד, על חשבון האדם שצורך בהווה ולא חושב על העתיד. חיסכון והון הם מנוע בצמיחה במשק. ניתן למסות ירושה ועיזבון, אך בעיניי על מס זה להיות לא משמעותי. בכל שאלה של תמריצים. מס גבוה יגרור עקיפה של המס, ירידה מהארץ והחבאת הון.
נראה כי זו הדרך "להעביר" את הכסף מהמעמד הגבוה למעמד הנמוך בניסיון ליצור שיווין. לרוב היורשים של העשירים גם הם מבוססים ולכן המעגל לא נשבר. זה דומה למדרגות מס שגם הן עובדות כביכול באופן יחסי.
לדעתי לא נכון לקחת מס מירושה כיוון שזה הון פרטי של הנפטר, וזכותו של הנפטר להחליט לפני מותו מה יקרה עם הרכוש שלו, בלי שהמדינה תתערב בהחלטה שלו. לדעתי לקיחת מס מהעיזבון/ירושה היא התערבות לא מוסרית בהחלטה של האדם שנפטר, ומהווה פגיעה בזכותו, שחורגת לדעתי מהפגיעה המקובלת במסגרת מס הכנסה ומיסים לגיטימיים אחרים שנלקחים מהאדם במהלך חייו.
באופן כללי אני כן מאמינה במיסוי כיוון שהעברת כספים למדינה מאפשרת למדינה לבצע השקעות ותהליכים חשובים רחבים וגדולים יותר מהאדם הפרטי וגם באופן שוויוני וחברתי יותר. בחרתי דווקא את האופציה הזו כי לדעתי מי שבאופן יחסי מכניס משמעותית יותר מהאדם הממוצע יכול לתרום מהכנסתו למען התהליכים וההשקעות הנ״ל ולא רק לצפות מעשירי החברה לממן את התהליכים הללו. מי שיכול נותן מעט ממה שיש לו.
במציאות של פערים כלכליים משמעותיים יש לדעתי ליצור מס עיקש יותר על העשירים ובכך לאפשר לדור הבא להתקרב לשיויון. נראה כי כרגע המציאות שבה נולדת אליה לא מאפשרת שינוי עתידני ושינוי שמשפיע על העתיד יכול להשפיע.
רון כרמלי
זה לא כל כך נעים כשמשהו מת. חבל לבחור את זה כאירוע מס, כשאפשר לבחור אירועים אחרים.
ובכל מקרה, סביר לחשוב שאנשים עמידים בד"כ עושים סידורי רכוש יעילים לפני מותם, כך שנטל המס עלול ליפול רק על החלשים במידה ויכול על כולם.
ספיר גאלי
ירושה היא בעלת ערך סנטימנטלי אחר ורגיש עבור השוכל. לדעתי כאשר אדם עוזב את העולם ובוחר להשאיר אחריו רכוש וממון לקרובים והאהובים עליו יש לראות בהכנסה זו כמתנה מהנפטר ולא כחלק מ"עסקה" שבוצעה. כמו כן לעיתים קרובות ירושות יכולות לשמש כקרש קפיצה עבור השוכלים (נניח סבתא וסבא שמשאירים אחריהם הון לנכדים) להמשך החיים ומיסוי עשוי לפגוע בכוונת ומטרת הירושה.
גבריאל פאר
לדעתי לא נכון לקחת מס מירושה כיוון שזה הון פרטי של הנפטר, וזכותו של הנפטר להחליט לפני מותו מה יקרה עם הרכוש שלו, בלי שהמדינה תתערב בהחלטה שלו. לדעתי לקיחת מס מהעיזבון/ירושה היא התערבות לא מוסרית בהחלטה של האדם שנפטר, ומהווה פגיעה בזכותו, שחורגת לדעתי מהפגיעה המקובלת במסגרת מס הכנסה ומיסים לגיטימיים אחרים שנלקחים מהאדם במהלך חייו.
נטע דרוקמן
מס ירושה מתמרץ אנשים לצרוך ולסיים את החיים ללא עודף, break even. כשקובע במדיניות מנסה ירושה, הוא מעניש את האדם שחסך, שקיבל החלטות רציונאליות וחשב על העתיד, על חשבון האדם שצורך בהווה ולא חושב על העתיד. חיסכון והון הם מנוע בצמיחה במשק. ניתן למסות ירושה ועיזבון, אך בעיניי על מס זה להיות לא משמעותי. בכל שאלה של תמריצים. מס גבוה יגרור עקיפה של המס, ירידה מהארץ והחבאת הון.
אתגר תסה
בעיניי, ירושה מהווה פיצוי כספי בעל ערך רגשי עבור האבל שאין למדינה זכות לקחת ממנו חלק קטן כגדול. ברוב המקרים של קבלת ירושה סביר להניח שהנפטר הוא מדרגה ראשונה, לכן העצב והכאב הנפשי הוא אברסיבי במיוחד עבור האבל. ירושה (במקרים בה קיימת) מהווה פיצוי רגשי , מעין מתנת פרידה מהנפטר עבור האבל בלכתו מן העולם הזה. התערבות המדינה באירוע אישי כשכזה בצורה של גזירת קופון מבטלת את הפיצוי הרגשי ומעבירה את המתנה למישור בירוקרטי מדיני.
מתן אליאן
בעיניי מיסוי על ירושה הוא אקט לא צודק של מיסוי כפול- כסף שכבר נלקח ממנו מס הכנסה כחוק, ממוסה שוב כשהאדם נפטר ומתמרץ אנשים לא לחסוך. כשקובע במדיניות ממסה ירושה, הוא מעניש את האדם שחסך כסף, שקיבל החלטות רציונאליות ותיכנן את עתידו ואת עתיד ילדיו, ומייטיב עם האדם הנהנתן שצורך הכל בהווה ולא חושב על העתיד. מיסוי על ירושה מתמרץ אנשים לצרוך ולסיים את החיים ללא עודף, break even. ניתן למסות ירושה ועיזבון, אך בעיניי על מס זה להיות קטן ולא משמעותי. מס גבוה יגרור עקיפה של המס, ירידה מהארץ והחבאת הון.