להתחברות

מקורות

מיסוד הזנות/ דנה לוי – שורדת זנות לשעבר

#הידעת? מיסוד הזנות ב – NT

אחרי כמה ניסיונות כושלים למסד את הסחר במין בדרום אוסטרליה, ארה"ב ומלטה, לובי תעשיית המין רשם לעצמו ניצחון קטן על הארגונים הפמיניסטיים וארגוני שורדות הזנות. ב – 26.11 נחקק ב – Northern Territories, מדינה קטנה בצפון אוסטרליה, חוק המכשיר את כל ההיבטים של הסחר במין (לרבות הפעלת הבורדלים). ב – Northern Territories מתגוררים כ – 250,000 בני אדם. למרות גודלו המצומצם של האזור, ולמרות העובדה שהוא נמצא במדינה שבחלקה הגדול הזנות ממוסדת, אני רואה בחקיקה זו אירוע משמעותי (וכמובן מצער).

למה מיסוד הזנות ב – NT הוא אירוע חמור בעל השלכות מסוכנות?

התקדים. מאז שנת 2003, הזנות לא מוסדה בשום מקום בעולם. שבע מדינות שונות, לרבות ישראל, אימצו את המודל הנורדי – אבל אף מדינה לא מיסדה את הזנות. באוסטרליה קיים מתח מתמיד בין המחנות המנסים לשנות את החקיקה המסדירה את הסחר במין. יש בה שמונה אזורי שיפוט שונים, ובחלק מהם הזנות ממוסדת: אזור הבירה, ניו סאות' וויילס, קווינסלנד, ויקטוריה ועכשיו גם NT . בטסמניה, במערב אוסטרליה ובדרום אוסטרליה הזנות עצמה היא חוקית וכך גם הזנאות – אך אסור לשדל ולהתפרנס מזנות. העברת חוק המיסוד ב – NT מהווה תפנית מסוימת.

אופי האזור. NT הוא בין האזורים המוחלשים באוסטרליה מבחינה סוציו כלכלית. שיעור האוכלוסייה הילידית שם הוא הגבוה ביותר במדינה (מעל 25%), ומבחינה היסטורית הרוב המכריע של המתיישבים המערביים היו גברים. תעשיית המין שהתפתחה ב – NT הייתה אפוא תוצר של כיבוש קולוניאלי, על כל המשתמע מכך. כיום, בקרב האוכלוסייה הילידית ישנם שיעורים גבוהים של הומלסיות והתמכרות לסמים. כלכלת האזור מבוססת על חקלאות וכרייה, עם תעשיית תיירות מתעוררת. מוקדי משיכת התיירים ל – NT הם טבע, "תרבויות ילידיות" (שהיא כשלעצמה מושא לביקורת) ובתי קזינו. האפשרות לספק לתיירים "שירותי מין" זמינים צפויה להביא לפריחה בפעילות בתי הקזינו הללו, במיוחד בדרווין הבירה. התחזית הפסימית היא, כי מעכשיו לבעלי בתי הקזינו והבורדלים יהיה קל יותר לנצל נשים ילידיות עניות לזנות, משום שהחוק מעודד את הביקוש לזנות ואת תיירות הזנות. הרישוי לבעלי הבורדלים מטה עוד יותר את יחסי הכוחות הלא מאוזנים, בלשון המעטה, בין הסרסורים לנשים.

סעיף בעייתי שלא היה קיים בעבר. החוק החדש מכיל בתוכו סעיף, המדגיש את האופי החוזי של עבודת הזנות. סעיף זה מתיר לבעל בורדל או ללקוח לתבוע אישה (או גבר) בזנות אם השירות לא בוצע כהלכה. גם ארגונים פמיניסטיים ליברליים יחסית, שלא נוהגים להתייחס לכל סוג של זנות כאונס, התייחסו לסעיף הספציפי כ"עידוד אונס".

המחטף. באוסטרליה פועלים שני ארגוני שורדות זנות: SWAAP ו – PEACE. שני הארגונים גילו על ההצבעה יום מראש. בנוסף, אף אישה ילידית לא הייתה שותפה למהלך קידום החקיקה, למרות שהזנות באיזור משפיעה על הנשים הילידיות באופן לא פרופורציונלי.

האם זו "לגליזציה" או "דה קרימינליזציה"?

"לגליזציה" ו"דה קרימינליזציה" אלה שני מודלים למיסוד תעשיית המין. בתיאוריה, יש ביניהם הבדל אידיאולוגי. מודל הלגליזציה מציע להכיר בתעשיית המין כבעיה שאי אפשר להיפטר ממנה, ולהפעיל עליה פיקוח. מודל הדה קרימינליזציה מציע לראות בתעשיית המין עוד תעשיית שירותים לגיטימית, כמו מלונאות או תמיכת מחשבים, שלא צריך עליה שום פיקוח או חקיקה מיוחדים מעבר לחוקי העבודה/ רישוי העסקים הרגילים. המודל השני אמור להיות ליברלי יותר כלפי בעלי הבורדלים, ולובי הסחר במין בעולם מנסה לשאוף לשם יותר מאשר להסדרה באמצעות הפיקוח. במציאות, אין הבדלים מוחשיים בין שני המודלים, ולראייה – אלפי ספרים, מחקרים וכתבות משתמשים פעם במושג אחד ופעם במושג אחר כשהם דנים במדינות המיסוד – גרמניה, שוויץ, הולנד, ניו זילנד, אוסטרליה ואחרות.

מצד אחד, שני המודלים מגדירים זנות כ"עבודה", מטילים על ההכנסות מזנות מיסים ולא רואים צורך בשיקום מזנות. מצד שני, תחת שניהם קיימים, למרות כל הניסיונות להעמיד פנים אחרת, חוקים ספציפיים המגבילים את תעשיית המין. כך, אין בעולם אף מדינה עם ללא הגבלות מוניציפאליות על אזורי העיסוק בזנות, ללא הגבלות על פרסום שירותי הזנות, אין אף מדינה שבה לשכת התעסוקה תפנה אדם מובטל לבורדל. במדינות מיסוד רבות יש איסור על הגירת עבודה לצורך זנות (כמו ניו זילנד ו – NSW אך לא גרמניה או שוויץ). לא יכולה לומר האם ההגבלה הזו טובה בעיני. היתרון שלה הוא בניסיון להגביל את הסחר במין ממדינות עניות, שמשתולל כרגע בכמה מדינות המיסוד. החיסרון שלה הוא בכך, שהיא גורמת להתייחס לנשים הנסחרות כ"מהגרות עבודה לא חוקיות" שיש לגרשן מיידית. קשה לי לראות יתרונות רבים בחוקי המיסוד, לא משנה מה הם.

נחזור ל – NT. החוק שעבר בה מוגדר כ"לגליזציה" או "דה קרימינליזציה" במסמכים שונים, כולל בנוסח החוק עצמו, שמטרתו היא " to decriminalise sex work and legalise contracts in relation to sex work; ". יש בחוק הגבלות שונות על תעשיית המין, אם כי באופן כללי הוא די ליברלי כלפי בעלי הבורדלים. הסעיף המתיר לתבוע אישה בזנות על השירות שלא ניתן הוא דרקוני גם ביחס לשאר חוקי המיסוד בעולם.

איך דבר כזה התאפשר?

מיסוד הזנות ב – NT התאפשר, כפי הנראה, כתוצאה מהשילוב בין שלושה גורמים. ראשית, באוסטרליה יש כבר עכשיו תעשיית מין חזקה מאוד, עם תקציבים עצומים, שמנסה כל הזמן לקדם רגולציה ליברלית ככל האפשר של מקומות זנות. ב – NT חבר הלובי הזה לארגונים הליברליים לצורך שינוי של חקיקה. שנית, עקב הצורך לפתח את כלכלת NT נוצרו לחצים לעודד פיתוח תיירותי, כאשר בעלי הקזינו שיש להם אינטרס ישיר בבורדלים חוקיים נתפסים כמי שיכולים להביא לפריחה כלכלית באזור. יש גם לא מעט נשים מוחלשות, חד הוריות, מובטלות, שהן קהל היעד לעבודה בבורדלים. שלישית, מדובר באזור קטן ומרוחק, וייתכן והגופים הפמיניסטיים פעלו בו פחות מאשר בדרום אוסטרליה, שם הניסיון למסד את תעשיית המין סוכל לאחרונה ממש. הסעיף האחרון הוא השערה בלבד, שמבוססת על העובדה שמספר ארגונים פמיניסטיים, לרבות ארגוני שורדות הזנות באוסטרליה, גילו על ההצבעה על החוק רק יום אחד לפניה.

סוגיות קשורות

    מקורות אחרונים