מפת השיקולים
מפת השיקולים
1. בעד (עקרונית)
- אי – השוויון
(ישנם פערים גדולים מדי בחברה ויש לצמצם אותם)
- דאגה לחלשים
(ישנם אנשים רבים שחסר להם שירותים וזה מקור טוב לממן צרכיהם)
- בזעת אפיך תאכל לחם
(אין סיבה שבעלי המאה (שהם בעלי הדעה) יורישו את כספם וכוחם ליוצאי חלציהם. כולם צריכים להרוויח את לחמם ומעמדם בעמל כפיהם.)
- רמת השירותים
(חשוב לגייס משאבים לצרכים חיוניים (חינוך בריאות אומנות וכו'))
- בעלי ההון כבר קיבלו הטבות
(העשירים הגדולים קיבלו תנאים מקלים כבר במהלך חייהם, כדי שיניעו את מנועי הצמיחה והפיתוח, כעת הגיע הזמן להתקזז)
- מיסוי פרוגרסיבי
(ניקח מעט מהחלשים והרבה מהעשירים)
2. נגד (עקרונית)
- א. מוסרית
- אין למדינה זכות לגבות פעמיים
(המדינה כבר גבתה מס הכנסה. באיזה זכות היא רוצה לנגוס שוב בכסף של אזרחיה שומרי החוק?)
- מס על המוות?!
(איך אפשר להעלות על הדעת לקחת מהאבלים כסף דווקא בשעתם הקשה ביותר?)
- בעד לתת, נגד מיסוי
(אנשים לא אוהבים שלוקחים מהם כסף בכוח, עדיף להשאיר לאנשים תחושת נדיבות)
- זכות טבעית לירושה
(אדם עבד כל חייו עבור ילדיו/יורשיו/משפחתו)
- ב. טכנית
- עלול לפגוע במעמד הביניים
(יכול להיווצר מצב שהעשירים ביותר ימצאו דרך 'לסדר' את המערכת ואלה מהמעמד הסוציואקונומי הבינוני-גבוה הם אלו שהכי יפגעו.)
- לא נוכל לאכוף את החוק
(יהיה מאוד קשה לנהל מעקב אחרי ההון והירושה של כל נפטר)
- ג. השלכות כלכליות גרועות
- סינדרום צרפת
(מס גבוה יגרום לעשירים לברוח עם הכסף)
- הרס המוטיבציה
(אם אנשים ידעו שילקח מס גבוה מעזבונם הם לא יתאמצו ליזום ולעבוד מעבר לצרכים הבסיסיים היומיומיים שלהם. וזה לא טוב לכלכלה)
- כמה אפשר למסות?
כמה המדינה רוצה להרשות לעצמה למסות? רק המחשבה על זה גורמת המון אנטגוניזם אצל אזרחים.
3. דברים שצריך לשקול
- מעמד היורשים
(צריך לקחת בחשבון גם את המעמד של היורש, יכול גם להיות מצב שסבא עשיר נפטר וכל נכד מקבל סכום שרק יכול לעזור לו להתחיל את החיים.)
- ירושה שהיא לא כסף
מה נעשה לדוגמא עם אדם שירש דירה, והוא מתכוון לגור בה, אין לו כסף לתת אחוז מסויים מערכה, מכריחים אותו למכור?