פונדקאות – בעד. עמדתי היא בעד פונדקאות אך עם תנאים מסוימים. יש לאפשר פונדקאות הן מצד הפונדקאית מאחר והדבר מהווה מקור הכנסה עבורה ואף שמעתי על מקרים בהם פונדקאיות רואות בכך שליחות לאפשר הורות למי שאין ביכולתו להביא ילדים. והן מצד ההורים שנעזרים בפונדקאית לצורך מימוש הרצון שלהם להיות הורים. עם זאת יש להגדיר תנאים מגבילים כך שלא כל אחד שיש לו יכולת כלכלית ישתמש בפונדקאית אלא לאפשר זאת לזוגותרק  חד מיניים ולזוגות שמתקשים או לא יכולים להיכנס להיריון.   סחר באיברים – נגד. בשום אופן איני חושבת שיש לבצע רגולציה לסחר באיברים. יש מערכת מורכבת המנהלת את תרומת האיברים ומחברת בין תורמי האיברים ואלו שזקוקים להם. ברור לי כי אנשים מחכים שנים רבות לקבלת איבר ולעיתים אף אין איברים לתרומה ויש סכנה לחיי הזקוקים לאיבר. עם זאת, סחר הופך את כל הסוגייה להיות מאוד בעייתית, יוצר שוק שחור ואני מניחה שלעיתים מסוכן ומפוקפק. אנשים שמוכרים את איבריהם ככל הנראה מצויים במצב כלכלי ירוד ביותר ולאחר תהליך שכזה לא בטוח שישתקמו פיזית, מצבם הכלכלי עשוי לא להשתפר ואף להדרדר אם לא יהיו כשירים לחזור לעבוד.   זנות – נגד. אני חושבת שאין להסדיר זנות כי הדבר יעודד את המשכיות התופעה שהינה בעייתית –  מאוד לא מוסרית, עטופה באלימות ומעמידה את נותני שירות זה בסכנה בריאותית ונפשית. אמנם הטיעון הגורס כי הזנות היא מקור הכנסה משמעותי עבור העוסקים בה אך על המדינה למצוא פתרונות תעסוקתיים אחרים לעוסקים בזנות ואין זה טיעון מספק בעיניי.

פונדקאות – בעד. עמדתי היא בעד פונדקאות אך עם תנאים מסוימים. יש לאפשר פונדקאות הן מצד הפונדקאית מאחר והדבר מהווה מקור הכנסה עבורה ואף שמעתי על מקרים בהם פונדקאיות רואות בכך שליחות לאפשר הורות למי שאין ביכולתו להביא ילדים. והן מצד ההורים שנעזרים בפונדקאית לצורך מימוש הרצון שלהם להיות הורים. עם זאת יש להגדיר תנאים מגבילים כך שלא כל אחד שיש לו יכולת כלכלית ישתמש בפונדקאית אלא לאפשר זאת לזוגותרק  חד מיניים ולזוגות שמתקשים או לא יכולים להיכנס להיריון.   סחר באיברים – נגד. בשום אופן איני חושבת שיש לבצע רגולציה לסחר באיברים. יש מערכת מורכבת המנהלת את תרומת האיברים ומחברת בין תורמי האיברים ואלו שזקוקים להם. ברור לי כי אנשים מחכים שנים רבות לקבלת איבר ולעיתים אף אין איברים לתרומה ויש סכנה לחיי הזקוקים לאיבר. עם זאת, סחר הופך את כל הסוגייה להיות מאוד בעייתית, יוצר שוק שחור ואני מניחה שלעיתים מסוכן ומפוקפק. אנשים שמוכרים את איבריהם ככל הנראה מצויים במצב כלכלי ירוד ביותר ולאחר תהליך שכזה לא בטוח שישתקמו פיזית, מצבם הכלכלי עשוי לא להשתפר ואף להדרדר אם לא יהיו כשירים לחזור לעבוד.   זנות – נגד. אני חושבת שאין להסדיר זנות כי הדבר יעודד את המשכיות התופעה שהינה בעייתית –  מאוד לא מוסרית, עטופה באלימות ומעמידה את נותני שירות זה בסכנה בריאותית ונפשית. אמנם הטיעון הגורס כי הזנות היא מקור הכנסה משמעותי עבור העוסקים בה אך על המדינה למצוא פתרונות תעסוקתיים אחרים לעוסקים בזנות ואין זה טיעון מספק בעיניי.

עמדה סופית על 3 הסוגיות: פונדקאות– בעד, רק שהפונדקאות תהיה ממוסדת, באופן שמגן נותנת השירות מניצול ומפגיעה חמורה בזכויותיה, ובזכויותיהם של ילדיה, בן זוגה, ילד הפונדקאות, ובזכות ההורים המזמינים לשוויון. השיקול המרכזי- בעד מהצד הנותן: יכול ממש להוציא נשים ממעגל העוני\ לסייע כלכלית באופן משמעותי למשפחות שמצויות במצב עוני קשה(אם מדובר בסכום גבוה מספיק) השיקול המרכז- בעד מהצד המקבל: זוגות להטב"ים שמשתוקקים לילד. הפתרון לדעתי: צריכה להיות שקיפות ביחסים בין האם הפונדקאית לבין ההורים המאמצים ופיקוח על העניין הזה- צריכים להיות מנגנוני סיוע וליווי מסודרים, סטנדרטים רפואיים ומקצועיים גבוהים, הגנה במקרה של סיבוכים והפרות, ויכולת להעניש את מי שמנצל ופוגע- לשים דגש על היחסים בין נותנת השירות למקבלי השירות.   זנות- נגד הסדרה של זנות. שיקול מרכזי נגד מצד נותן השירות: הסדרה של זנות לא תמנע מהאישה להפגע מהדבר במובן הנפשי: היא תמשיך להיות חפץ, מזולזלת ומושפלת, דברים שידועים בכך שהם גורמים להתפרצות מחלות נפש ובאופן כללי מזיקים לתחושת ה-well being של האישה (או הגבר לצורך העניין). שיקול מרכזי נגד מצד מקבל השירות: לאחר תקופה מסויימת של השירות\במהלכה, גם אם הזנות תהיה מוסדרת, גם מקבל השירות עלול להשאר במצוקה נפשית: הידיעה שה"יצר" גבר על ה"רוח" שלו, שהוא פגע באישה (או גבר) וגם מהבחינה שהוא היה צריך "לשלם" בשביל לקבל משהו שהוא מאוד זמין כיום, עם כל האפליקציות של ההיכרויות- הרגשת נחיתות עבורו.   סחר באיברים- בעד. רק שהסחר באיברים יהיה ממוסד ומאורגן, על מנת לפקח על אוכלוסיות חלשות שלא יהיו מנוצלות. שיקול מרכזי בעד מהצד של התורם: אין ראיה שמכירת זרע, ביצית או דם הפחיתו מהערך העצמי או הכבוד של התורם, או מהחוזקה הנפשית שלו, כך שלא נגרמת פגיעה מהותית ברגשותיו. שיקול מרכזי בעד מהצד של המקבל: קדושת החיים- אנשים שזקוקים בדחיפות לאיבר על מנת לתפקד, איכות חייהם תעלה \ יינצלו חייהם. הפתרון לדעתי: מיסוד סחר באיברים.

אני בעד הליך פונדקאות – זהו פיתרון מצוין למי שלא יכולים להביא ילדים בדרך רגילה מסיבות כאלה ואחרות. כמו כן לצד הנותן יש אפשרות לעזור/להרוויח כסף אם הוא חפץ בכך. יש לציין שחייבת להיות רגולציה בעניין על מנת למנוע פגיעה בצד הנותן/מקבל. אני נגד הסדרת זנות – מדובר בנושא שחשוף לעבירות ניצול ופגיעה על רקע מגדרי/מיני, בעיקר של הצד הנותן. לדעתי הסדרה שכזו נותנת פתח לבעיות עתידיות. ישנן פתרונות תעסוקה אחרים שיכולים להחליף את יתרונות הסדרת הנושא. אני נגד הסדרת סחר איברים – כמו הסדרת זנות, גם כאן הסדרה שכזו נותנת פתח לעבירות ניצול ופגיעה בעיקר בצד הנותן. כמו כן סחר שכזה עלול להעמיק את הפערים באוכלוסיה בין אלה שידם משגת לאלה שלא.

הסדרת זנות- עמדתי בנושא נשארה דומה, מאחר ומדובר בתחום שמתן לגיטימציה אליו עשוי לתת לגיטימציה לניצול קשה של אוכלוסיות חלשות, אני מאמין שיש להמשיך ולצמצם את התופעה עד מיגורה.אין דרך קלה לעשות את זה, אך הסדרה לא בהכרח תיטיב עם הסובלים מהתעשייה, ובעיקר תעשה צדק עם העבריינים והמנצלים. פונדקאות- הליך מאוד מורכב, אני מאמין שיש לאפשר פונדקאות למי שחפץ בכך. לצערנו אכן יש בסוגייה זו הרבה צדדים שגורמים לסיטואציות אלה להפוך מורכבות במיוחד, אך מדובר בעיני ביכולת של אדם, להעניק לאדם אחר את הדבר היקר לו ביותר בעולם. יש ביכולת הזו קסם, ואסור לנו לבטל את זה. עם זאת, יש לעשות הכל כדי למנוע ניצול במסגרת הליך זה. סחר באיברים-  מתנגד להסדרה זאת. מדובר על פירצה בעייתית לארגוני פשיעה, כפי שניתן לראות היום במדינות שונות בהן הדבר מתקיים (או נאכף בצורה חלקית). לדעתי, אין מקום להסדיר את התחום הזה, המצב הקיים היום, בו מתקיימת תרומה של איברים של האדם המת, תוך שהוא לפני מותו, או לחילופין משפחתו הסכימה לתרום את האיברים שלו לאחר מותו, מאפשר לייצר מנגנון המשאיר את גופו של אדם ברשותו. מאמין שמאחר ומדובר בגופו של אדם אני חושב אין מקום להסדרה ויש לשמור על מנגנון כמו שקיים היום.

הסדרת זנות – מתנגד. דעת היא שהסדרת הזנות יכולה יותר להרע מאשר להועיל. בעולם מתקדם כמו היום יש פתרונות תעסוקה רבים וזנות גם אם היא בהסכמה יכולה להוביל לפירצות של אלימות, ניצול ופגיעה נפשית פיזית ומוסרית הן אישית והן חברתית. פונדקאות – בעד. הליך זה הינו הליך מאפשר. לזוגות שאינם יכולים לשאת את תהליך הלידה זהו פתרון של ממש והוא משתלם עבור שני הצדדים, עבור הנותן ועבור המקבל. עניין המוסר הוא עניין הפרטי של כל צד אין נזק לצד שלישי (היילוד) ואין סיכון של ממש עבור הסביבה. סחר באיברים-נגד. היכולת לשלוט על סחר באיברים היא מוגבלת. סחר באיברים כמו זנות הוא פירצה לאלימות, לנזק לגוף ולסביבה וגם לחוסר שוויון בין מעמדות שיכולים לאפשר לעצמם לרכוש איברים לכאלו שלא.

בעד פונדקאות מצד המקבל:

• פתרון לזוגות לא פוריים/ חד מיניים – יש לא מעט זוגות שלא יוכלו להביא ילדים לעולם אם זה לא יהיה בהליך פונדקאות. בדרך זו יכולים זוגות שאינם מצליחים להביא ילדים בדרך הרגילה ליצור המשכיות בין דורית.
• קיימת הטכנולוגיה וקיים הידע, לאדם רצון חופשי והוא יכול להחליט מה הוא רואה לנכון – האם לנצל את הטכנולוגיה והידע או לא.

מצד הנותן:

• אלטרואיזם וערבות הדדית–סיוע של נשים האחת לאחרות
• אופציה להכנסה – יש לא מעט נשים שעושות את זה בשביל להרוויח כסף, ובמדינות מסוימות הרווח של האם הפונדקאית הוא משמעותי ויכול ממש לשנות את איכות חייה וחיי משפחתה.

  נגד פונדקאות מצד המקבל:

• ניצול נשים – יש מקומות בעולם בהם נשים עושות את זה בתמורה לתשלום, אך זו תעשייה של ניצול. בדרך יש לא מעט מתווכים ולא מעט גורמים שמשתתפים בהליך, כך שבסופו של דבר הפונדקאית שעושה את העבודה המשמעותית ביותר, לא מתוגמלת בהתאם.
• אין לילד אמא במקרה של זוגות חד מיניים – אחת הטענות שגורסות נגד הליך הפונדקאות, הוא שלמעשה אין לילד אמא וכל ילד זכאי שתהיה לו אמא.
• שוק שחור – סחר בפונדקאות וילדים – חוסר הסדרה ומתן לכל הרבה במחיר.

מצד הנותן:

• עלול ליצור פגיעה באם הפונדקאית שצריכה למסור את הילד.
• לא מוסרי (סחר באיברים) – זו טענת הנגד הרווחת ביותר. היא גורסת שפונדקאות איננה מוסרית. זהו שימוש בגוף של אישה בשביל מישהי אחרת, ולא משנה כמה הסיבה תהיה מוצדקת, זהו סחר באיברים.
• בסיפור הפונדקאות המסחרית מתגלגל הרבה כסף. הפונדקאות מתאפשרת לזוגות בעלי אמצעים בדרך כלל, וברוב המקרים קיים פער משמעותי בין המצב הכלכלי של ההורים לבין זה של הפונדקאית. מצב זה מעלה חשש לניצול מצוקה.

 

טיעונים מצד נותן השירות- בהקשר הסדרת סחר איברים:

סחר באיברים

בעד-

הכנסה כלכלית משמעותית שיכולה להוציא מהמעגל העוני או לתת הזדמנויות

הכנסה כלכלית למדינה באמצעות מיסוי ההכנסות (הכנסה שתיטיב בסופו של דבר עם נותן האיבר)

מימוש אלטרואיזם- אפשרות לממש רצון טוב ולקבל עליו תגמול

אין ראיה שמכירת זרע, ביצית או דם הפחיתו מהערך העצמי או הכבוד של התורם

בחירה חופשית, זכויות האדם על הגוף שלו- בדומה למכירה של דם, זרע וביצית, אנשים צריכים להיות יכולים למכור כל רקמה או איבר בגופם.

התמורה מאפשרת לנותן איבר עני לרכוש מזון ותרופות- מימוש צרכים בסיסיים

הסדרה עדיפה- בראיונות עומק עלה שרוב מוכרי האיברים שקועים ביותר חובות, ושגובים מתנהגים באגרסיביות כלפיהם (Cohen 1999)

 

נגד-

תמורה בעבור איבר מובילה להחפצה של הגוף ולאיבוד  כבוד האדם

נזק לתורם: תרומה בתמורה מעודדת יותר תרומות ואלה עלולות להסתיים בנזק בריאותי/מוות.

 

לא מדובר בבחירה אמיתית או חופשית- נותן האיבר מצוי במצב של מסכנות או עוני שלא מאפשר שקילה רציונאלית

מדובר בפגיעה פיזית

בהקשר הגלובאלי, אוכלוסיית העולם השלישי תהפוך ספקית איברים עבור תושבי מדינות עשירות יותר- קיים ניצול וסיכון של האוכ' החלשה מה שיעמיק פערים וחוסר שוויון.

בהודו: %87 ממוכרי כליות הידרדרו במצבם הבריאותי -וב 3/1  מהם חלה ירידה בהכנסה. %74 מהם היו עדיין בעלי חוב שש שנים לאחר התרומה, ושיעור העניים מביניהם עלה מ – %54 – ל (Goyal et al., 2002 ) 71%

אין הכרח שתרומה תהפוך את הגוף ליותר סחורה מאשר בתרומה אלטרואיסטית

בשיטה של שוק מפוקח המדינה מגנה על האינטרסים של 3  שלמות התורמים ומתייחסת אליהם כאל גיבורים

אנשים שפוגעים בגופם לא סובלים נזק פסיכולוגי ארוך טווח.

המדינה תהפוך  את האוכלוסיה הענייה לקורבן במקום לספק לה תמיכה.

קבלה או נתינה של תמורה תפגע במערכת היחסים בין רופא למטופל ובמיוחד בחובות הטיפול של הרופא