https://www.davar1.co.il/252989/

שיקול בעד מיסוי – משבר הקורונה החריף את אי השוויון בישראל וגם בעולם- הונם של המיליארדרים העולמיים הגיע בתקופת הקורונה לשיא, וזאת בזמן שמיליארדי בני אדם נהיו עניים. מכאן יתכן שדווקא בתקופה זו הטלת מסים גדולים יותר על העשירים נדרשת על מנת לצמצם את אי השוויון.

מס פרוגרסיבי על הכנסות מעלה את המוטיבציה לעבוד בשחור ובנוסף מעודד את העשירים לאמץ מדיניות תכנוני מס אגרסיבית ולפצל רווחים. הטענה המרכזית נגד זה היא שהיא מייצרת עוד יותר עיוות ביחס לחוסר התערבות

בנוסף הטבה עם העשירים מעודדת השקעות שבתורן מעודדות האצה של המשק.

מדד גי'ני הוא מדד לאי השוויון הקיים בחלוקת ההכנסות. מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, כשמקדם אפס פירושו שוויון מושלם, שלכולם אותה הכנסה; ואילו מקדם 1 פירושו אי-שוויון מוחלט (שאצל אדם אחד מצויה כל ההכנסה כאשר לכל השאר אין כלל הכנסה). ישראל מדורגת במדד הג'יני מעל הממוצע במדינות ה-OECD ואי השוויון הולך ומחריף עם השנים. לפיכך, בכדי לצמצם את הפערים יש להטיל מיסי עושר מאסיביים.

בנוסע למס ירושה- קביעת רף של מס ירושה יגרום לחלוקת ירושה "שוויונית" ולא בהתאם לרצון המוריש. יש חשש שמיוסי הון יעודד את האפליון העליון לבצע תכנוני מס אגרסיביים לרבות הוצאת השקעות מישראל למקלט מס שונים. מיסוי הון עלול ליצור תחושה של "רדיפת עשירים" מיסוי הון יתרום בצמצום פערים חברתיים כלכליים. כיום, כוח כלכלי מתרגם לכוח פוליטי ומיסוי יכול לתרום לשווין המערך הפוליטי ומניעה של קבלת החלטות מבוססות כלכת עשירים.

על פי הסרטון "ראש פורום קהלת" – כבר כיום ישנו מיסוי גבוה מאוד של העשירון העליון, כולל מיסים על רווחי הון בנוסף למס הכנסה שגובה אחוז נכבד מאוד מהרווחים. מס הון זה הוא מהגבוהים שבמדינות הOECD. בנוסף צריך לקחת בחשבון שאנשים מגיבים לתמריצים – כלומר אם נמסה בצורה כבדה מאוד את רווחיהם של העשירים זה יוביל לתגובות מנע כמו למשל בריחת מוחות מהמדינה או חלוקת כספים לבני משפחה על מנת להפחית מגובה ההכנסה וכתוצאה מכך להפחית מגובה המיסוי. צריך להתייחס לעבודות ושיקולים אלה כאשר בוחנים הוספת מס עושר במדינת ישראל.